הכירו את אנשי הצוות בנגבה – אביה, עובדת סוציאלית

אביה אביטבול
עובדת סוציאלית כ-5 שנים בעמותה.
בת 28, נשואה ואמא ל-2 ילדים, במקור מב”ש.

מהו עיקר תפקידך כעו”ס בנגבה?
“במסגרת תפקידי אני מלווה ומדריכה את הצוות כיצד להתמודד עם הילדים, עם הוריהם, וגם כיצד להתנהל בינם לבין עצמם כצוות. בשנתיים האחרונות אני מרכזת גם את תחום ההתנדבות בעמותה ע”י איתור וקליטה של ארגונים, יחד עם הניווט שלהם בתוך המערכת.
בשנה האחרונה נכנסתי לניהול העמותה בירושלים. זהו תפקיד חדש עבורי אליו אני מגיעה גם מהפן הניהולי ולא רק הטיפולי, דבר המכניס המון נפח לעבודה.”

איך הגעת לנגבה לראשונה?
“את השירות הלאומי שלי לאחר הלימודים העברתי בנגבה. בזמנו המועדוניות היו בבאר שבע ובשדרות. הדרכתי את כיתות א’-ו’, נהניתי מאוד! החוויה היתה כל כך חיובית עבורי כך שבמהרה החלטתי שאני ממשיכה גם את השנה השניה שלי בשירות הלאומי בנגבה. בשנה השניה ביקשתי לעלות אל קבוצת הנוער.”

החוויה בנגבה תרמה להחלטתך לאיזה מקצוע לפנות?
“מעבר לחוויה העוצמתית בנגבה, אלברט העו”ס אז וגם היום, לימד אותי המון! הלכתי איתו לוועדות ברווחה, הוא הדריך אותי המון וחשף אותי גם לעולם המקצועי הזה שמאוד אהבתי, עד שהחלטתי להתחיל ללמוד באוניברסיטת בן גוריון. גם חלק מזמן הלימודים המשכתי לעבוד כמדריכה בנגבה.”

לאחר שסיימת את הלימודים, לאן פנית?
“לאחר שנישאתי עברתי לשדרות והתמקדתי בלימודי. בתום הלימודים התחלתי לעבוד בתחום עם נערות חרדיות. העבודה היתה חשובה מאוד ומשמעותית כמובן, אך באמצע השנה הבנתי כי אני מחפשת יותר עבודה עם ילדים בפן הטיפולי. למזלי התפנתה משרה רלוונטית בנגבה ומאז אני כבר כ-5 שנים כאן בתפקיד עו”ס.”

מהי נגבה עבורך?
“נגבה היא ללא ספק חלק מהמשפחה! העבודה שלי בנגבה היא לגמרי חלק מהשיח השוטף בבית. ילדי יודעים ומכירים את העמותה דרכי, ואף היו מגיעים איתי אל נגבה ומכירים את הילדים האחרים, עד שהתחילה תקופת הקורונה.  בעלי בוודאי שיודע מהי נגבה עבורי החל מהיום הראשון שהכרנו!”

ספרי לנו על מקרה שהשאיר אצלך חותם
“בעבר, בשנה הראשונה או השניה שלי הפעלתי פורום בבית קפה לאמהות בשם “קפה דילמה.” המטרה היתה לאפשר לאמהות נגבה מפגשים שבועיים לשיתוף והתייעצות. איפשרנו בדרך הזו לאמהות מקום שהוא שלהן, דנו בסוגיות שלא בתוך משרד רשמי. הפן האנושי היה בולט, הבנו שאנחנו חלק מקבוצה  שאפשרה זמן לאוורור ושיח. עד היום אותן אמהות זוכרות את הזמן המשמעותי והמהנה שחווינו שם! אנחנו אפילו בקשר לעתים עד היום.”

“מקרה נוסף משמעותי עבורי הוא בזמן שעברתי תהליך מאוד ארוך עם חניכה בנושא דימוי גוף ובחירות לקראת חטיבת הביניים. במהלך שיח טיפולי שאלתי אותה מהי הדמות החינוכית שהשפיעה עליה. אותה ילדה זכרה מדריכה שהדריכה אותה בכיתה א’, בזמן שאני הייתי מדריכה בשנת השירות גם בנגבה! התחזקה אצלי ההבנה שכל אחד פה בעמותה נוגע בלב ובנפש של ילד שעובר איתו תהליך מאוד משמעותי.”

מעבר לעבודה בנגבה, מהם התחביבים שלך?
“ללא ספק להיות בבית עם הילדים ולבלות איתם זמן איכות. אני משתדלת מאוד שיהיה לי חלון זמן תמיד לצורך הזה. בנוסף אני אוהבת מאוד לקרוא ספרים ואני אף מדריכת כלות- דבר שמאוד ממלא אותי.”

מה ה’אני מאמין’ שלך?
“אני מאוד מתחברת לאימרתו של הרב קוק: ‘בֶּן אָדָם, עֲלֵה לְמַעְלָה עֲלֵה, כִּי כֹּחַ עַז לְךָ, יֵשׁ לְךָ כַּנְפֵי רוּחַ, כַּנְפֵי נְשָׁרִים אַבִּירִים, אַל תְּכַחֵשׁ בָּם פֶּן יְכַחֲשׁוּ לְךָ, דְּרוֹשׁ אוֹתָם -וְיִמָּצְאוּ לְךָ מִיָּד’
אני מאוד מאמינה בכוחות. גם בתקופות שהם יותר חבויים- הם עדיין בנו. כך אני מאמינה שהפתרונות, כמו הכוחות, נמצאים גם אם לעתים חבויים בתוך הצוות שלנו ובתוך הילדים עצמם.”

מה התוכניות להמשך?
“חשוב לי שיכירו אותנו. שיכירו אותנו כעמותה, את העבודה הרחבה ועבודת העומק שאנחנו עושים. אני ואנחנו כעמותה מנסים להפיץ את הבשורה כמה שיותר. מקווה שבעתיד נקים יותר שיתופי פעולה למטרה זו כמו ירידי חסד ועוד.”

עובדה מעניינת לסיום?
“מהזמן הרב שלי בעמותה מאז ועד היום, לפחות כ-2 בנות שירות מכל מחזור ממשיכות ללימודי עו”ס לאחר ההתנסות שלה בנגבה עם הילדים.”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.