הכירו את אנשי הצוות בנגבה – המדריכה רני קלפוס

רני קלפוס
מדריכה בקבוצת “שי”
בת 19, במקור מנוף איילון, אחת מ-8 אחים ואחיות במשפחה, שנה שניה בנגבה.
צבעים אהובים: ירוק זית וצהוב.

איך הגעת לנגבה?
“קיבלתי מודעה בוואטסאפ לגבי התנדבות בשנת השירות בנגבה. ידעתי כבר שאני רוצה לעבוד עם ילדים- ולכן יחד עם התגובות והחוויות הכל כך טובות ששמעתי בנוגע לעמותה, הבנתי שאני חייבת להגיע לכאן.”

מה את הכי אוהבת בעבודה שלך בנגבה?
“אני הכי אוהבת את העשיה עם הילדים, התהליך והתוצאות עם כל חניך וחניכה. תחושת השליחות היא עצומה.”

מהו ה”אני מאמין” שלך?
“אני מאמינה שתמיד צריך לחתור למטרה. בכל אתגר שניצב לפני מול אחד/ת הילדים/ות, אני אעשה הכל על מנת להצליח להגיע אליהם ולהשפיע עליהם, בין אם ע”י היכרות מעמיקה, יחס וקשר אישי, שיתוף פעולה עם ההורים והמחנכים, עירוב של העובדים הסוציאלים במידת הצורך, ושימוש בכל כלי ואמצעי העומד בפני.”

זוהי כבר שנת השירות השניה שלך בנגבה. יכלת להמשיך בשנה הזו למקום אחר, למה בחרת להמשיך ולהישאר בנגבה?
“אחרי ההיכרות המעמיקה עם החניכים שלי בשנה הקודמת, למדתי ולקחתי איתי כלים חדשים בכדי להצליח להוביל ולהשפיע,  והשנה הייתי חייבת להישאר על מנת להתמקד ולהמשיך עם כל אחד ואחת מהם את התהליך המשמעותי שהתחלנו. בייחוד לאור שנת הקורונה בשנה שעברה, השנה אני רואה הזדמנות לחוותעם הילדים את מה שלא יצא לנו לחוות בשנה שעברה עקב אילוצי המגפה. מעבר לכך, כל החברות משנה שעברה המשיכו איתי גם השנה בנגבה, אז אני בטוחה שזהו המקום עבורי גם.”


האם השנה הגיעו הרבה ילדים חדשים לקבוצה שלך?
“אני מדריכה את ילדי כיתה ו’, זה אומר שהילדים מגיעים אלינו השנה מכל מיני מועדוניות שונות והאתגר היה להצליח לגבש אותם ולהפוך אותם למשפחה אחת. שמתי את הדגש על הרבה פעילויות גיבוש והיכרות: כל אחד מהילדים סיפר על עצמו, קישטנו יחד את המועדונית במטרה להפוך אותה יחד למקום הקבוצתי שלהם, לבית שלהם ובכך לחזק גם את תחושת השייכות.”

ספרי לנו על מקרה מאתגר בו הצלחת להשפיע על חניך/ה
“היה אצלי בקבוצה ילד שפשוט לא רצה להיות כאן ולא רצה להגיע. הוא היה כל הזמן בורח, מספר לאימו שהוא נמצא במועדונית אך לא באמת היה מגיע לכאן. היה חשוב לי מאוד להגיע אליו, אם הוא בעצמו לא ירצה להיות כאן ולהיכנס למסלול המלווה והחם של משפחת נגבה, זה כנראה פשוט לא יקרה. לאחר הרבה שיחות אישיות איתו, יחד עם שיחות ושיתוף פעולה מול האם הצלחנו להגיע אליו, כך שהילד אפילו התמיד ועלה אל קבוצת הנוער! היום הוא מגיע בכל יום ומחבק את המדריכות, חשוב לו להיות כאן.”

מה את רוצה לעשות לאחר שנת השירות בנגבה?
“ללא ספק אני רוצה להתחיל ללמוד! עדיין מתלבטת לגבי התחום”

גם אתן רוצות להיות חלק בנגבה ? כל הפרטים על שירות לאומי בנגבה כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.