הכירו את אנשי הצוות בנגבה – המדריכה הודיה

הודיה חממי
מדריכה בקבוצת “אביב” מבית סימון והנרי שילי (באר שבע)
בת 19, במקור מפתח תקווה, אחת מ-5 אחים ואחיות במשפחה, שנה שניה בנגבה.

איך הגעת לנגבה?
“שמעתי על נגבה עוד כשלמדתי באולפנה מהבנות שכבר העבירו כאן את שנות השירות שלהן. מעבר לזה, אני מאוד אוהבת ילדים ותמיד ידעתי שאעבוד עם ילדים.”

מה את הכי אוהבת בעבודה שלך בנגבה?
“אני אוהבת הכל! את העבודה עם הילדים כמובן, האווירה, ואת אנשי הצוות המשרים תחושת משפחתיות וחמימות.”

כשהיית קטנה מה רצית להיות?
היו לי חלומות של ילדות, אני זוכרת שרציתי להיות ציירת או זמרת.” 
 

תמיד ידעת שתגיעי לנגבה?
“האמת, עוד כשהייתי בכיתה י’ שמעתי מחברות של אחותי על העמותה. ועוד אז אחותי אמרה לי שכשאני אגדל בטוח אני אגיע להעביר את שנת השירות שלי בנגבה!”

מהו ה”אני מאמין” שלך?
אני מאמינה בכבוד הדדי. מאמינה שאנחנו תמיד יכולים לשתף ולהקשיב, ותמיד יהיה מענה בקבוצה. אם ניתן כבוד, אז נזכה לקבל כבוד- וזהו גם הנושא המרכזי שלנו השנה עליו אנחנו מדברים רבות בקבוצה.”

זוהי כבר שנת השירות השניה שלך בנגבה. יכלת להמשיך בשנה הזו למקום אחר, למה בחרת להמשיך ולהישאר בנגבה?
“הרגשתי שאני במקום הנכון. את כל התהליכים המשמעותיים והקשר שנוצר בשנה שעברה עם הילדים לא יכלתי לקטוע. השנה זה הזמן שלי לקחת את התהליך שלי מול כל אחד ואחת מהם לשלב אחד קדימה! כמובן גם הרצון להישאר עם שאר בנות השירות והצוות שאיתם יצרתי חברות אמיתית.”

האם השנה הגיעו הרבה ילדים חדשים לקבוצה שלך?
“נשארנו בערך באותו ההרכב משנה שעברה, כך שהקבוצה יכלה להתחיל את השנה מאוד בנוחות: הילדים כבר מכירים האחד את השניה והם מאוד מגובשים.”

איך נראה יום טיפוסי עבורך בנגבה?
“אני ושאר המדריכות מגיעות בבוקר, פעם בשבוע יש לנו ישיבה עם ג’ואי שהוא סמנכ”ל החינוך, בשיבה אנחנו עוברים על דברים טכניים, על הפעילויות המתוכננות להיום ומכינים את אותן הפעילויות. אנחנו כאן לקבל את פני הילדים כשהם חוזרים מבית הספר, שואלים לשלומם, מחליפים חוויות על היום שלהם עד כה ומבלים בזמן משחק. לאחר מכן הילדים מקבלים ארוחת צהריים חמה, משם אנו ממשיכים לזמן למידה, הפסקה, פעילות העשרה, סיכום יום, וזמן פרטני בכל יום עם ילד/ה אחרת.”

ספרי לנו על מקרה בו הצלחת להשפיע על חניך/ה
“בשנה שעברה היתה לי ילדה בקבוצה שלא כל כך מצאה את עצמה גם מהבחינה החברתית, וגם מהבחינה הלימודית. היא פשוט לא הרגישה שייכת. 
החלטתי להקדיש לה תשומת לב, הרבה זמנים פרטניים בהם שוחחנו רבות ועשינו מגוון פעילויות שהיא אוהבת. היינו בקשר עם האמא שלה ועם בית הספר על מנת שנפעל בכל הערוצים עבור אותה המטרה המשותפת. עם הזמן באמת ראיתי את השינוי. הילדה התחילה להיפתח יותר, לשוחח ולשתף, לאט לאט התחילה לגבש סביבה מעגל חברים, ותחושת השייכות לקבוצה ולנגבה עצמה גברה. במקביל, הרצון ללמוד וההתקדמות בשיעורים היתה ניכרת! אין ספק שתחושת הסיפוק היא גדולה כשרואים תהליך תהליך כל כך מוצלח.”

מה התוכניות שלך לאחר שנות השירות בנגבה?
“אני מאוד רוצה להתחיל ללמוד, עדיין לא החלטתי באיזה תחום.”

אם גם אתן, כמו הודיה, חולמות לעשות שירות לאומי בנגבה, כל הפרטים כאן

One Reply to “הכירו את אנשי הצוות בנגבה – המדריכה הודיה”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *